שוק הבשר - אי שקיפות מוחלטת

🥩ישראלים מאד מאד אוהבים בשר. במדינה ללא פמפס או שטחים פתוחים נרחבים, ישראלים מצליחים לככב במקום הרביעי לצריכת בשר בעולם, מיד אחרי א

רגנטינה, ארה"ב וברזיל. ישראל מייבאת אפוא הרבה בשר, בכל הצורות: חי, טרי, קפוא, מה שלא יהיה כל עוד אפשר להדליק את המנגל. השנה, ככל שהתקרב יום העצמאות המחירים זינקו.

מה שווי השוק? מכירות בשר מסתכמות בכ-מיליארד ש"ח בשנה. הצריכה לנפש היא 21 ק"ג לשנה. על פי נתוני משרד החקלאות לשנת 2023, צריכת בשר אדום עלתה ביותר מ-50% מאז 2015. 

מאיפה מגיע כל הבשר הזה?

39% מקורו בעלי חיים שנשחטו בישראל (2/3 מיובאים חיים, השאר ממה שמכונה פרות רפת = פרות חולבות לשעבר)

46% בשר יובוא קפוא

15% בשר יבוא  מצונן 

מה הוא יבוא חי? אלה עגלים צעירים בני 8 חודשים עד שנה  שמובלים חיים דרך הים, לאחר מכן מפוטמים ונשחטים בישראל; לכן ההגדרה של הבשר כמקומי קצת מופרכת.

כמה עגלים מובאים בצורה זו ? 230,000 ראשי בקר ב-2023, שליש מפורטוגל, 25% מאוסטרליה, 25% מרומניה, והשאר מהונגריה, ליטא ואירלנד.

אלא ש... ייצוא בקר חי הפך לשנוי במחלוקת מאוד בשנים האחרונות. לנסיעות ארוכות, עלינו להוסיף צפיפות נוראה, חוסר גישה למזון או למים, חשיפה למחלות, זיהום... חברות הספינה לא מהססות להשליך לים בעלי חיים שהם חולים או במצב ירוד, ופעילי זכויות בעלי חיים מפיצים תכופות סרטונים החושפים התעללות ותנאי הובלה מחרידים. זה גרם למדינות מייצאות רבות, כמו ניו זילנד וברזיל, לאסור את הפרקטיקה השנויה במחלוקת, אחרות כמו גרמניה ופורטוגל מתכוננות ללכת בעקבותיה.

בינתיים, ישראל עשתה את הדרך ההפוכה בדיוק. בין 2012 ל-2022, מספר בעלי החיים המיובאים גדל פי חמישה, והגיע לכמעט מיליון בשנת 2022. למה?  שוב סיפור של פרוטקציוניזם.

🐮 אסביר: עד 2022 הוטל מכס גבוה על בשר מיובא, בעוד שיבוא בעלי חיים היה פטור ממכס. הממשלה העדיפה להעניק את השם "תוצרת ישראל" על מאות אלפי בעלי חיים מיובאים אלה על מנת להגן על המגדלים/מפמינים המקומיים ותעשיית השחיטה, ולהציב מכשולים בפני יבוא בשר שנשחט בחו"ל, שהוא  מן הסתם מצריך הרבה פחות משאבים שמלכתחילה דלים בישראל (מים, אדמה, מספוא וכו').

בשנת 2022, כשהבינה כי ירידה חדה במספר המדינות המתירות יצוא של בעלי חיים היא בלתי נמנעת, הממשלה החליטה לבטל את המכס על בשר מיובא ולהקל על תקנות הבריאות. מיד, שוק הבשר המיובא המריא במהירות ולמרות קריאות הזעם הרגילות של "מגדלים" (שבעצם מסתפקים בחצי שנה של פיטום עגלים המגיעים מחו"ל) הוא תופס כיום כ-60% מהשוק.

מי הם השחקנים בשוק?

יבואני הם הבשר הגדולים הם נטו ותנובה, והחברות המובילות בתחום הפיטום/שחיטה הן בלדי ו... תנובה. לכן המגזר מפולח אך מאד ריכוזי, עם ענקית שהיא נוכחית כמעט בכל מקום: תנובה.

והמחירים, אם כך? פתיחת השוק לבשר קפוא ומצונן צפויה להוריד מחירים וליצור תחרות. אז למה בשר מיובא יקר כמו בשר מקומי? פשוט כי השחקנים הגדולים בשוק יודעים היטב שאף אחד לא מבין כלום וכי רוב הצרכנים לא יודעים מאיפה מגיע הבשר. זה כמעט בלתי אפשרי בהתחשב במדיניות התיוג המעורפלת. זה יקר ? כמו בפירות וירקות, השחקנים מאשימים אחד את השני בהעלאת מחירים, המגדלים מאשימים את המשחטות שמאשימות את המרכולים שמאשימים את היבואנים שמאשימים את המדינה, לאו בהכרח בסדר זה. ומי משלם? אנחנו.

לגבי העלאת המחירים שעלתה לכותרות בחודש שעבר, היא אפילו עכורה יותר. לקראת יום העצמאות והברביקיו המסורתי, ערך עיתון "ידיעות אחרונות" בדיקה של מחירי הבשר והעוף, וציין עלייה מרהיבה, של כ-50%, במחיר הבשר הטרי במהלך החודשים האחרונים. וזה לא הכל: עליות מחירים חדשות כבר הוכרזו.

🔎קראתי את כל המאמרים שיכולתי למצוא על הנושא, ושמתי לב לאותה תופעה מרתקת כמו לגבי כל מוצר אחר שמחירו מזנק מהר ובאופן חד: רשימה של סיבות ברורות יותר או פחות, שילוב של גורמים מסוג כוח עליון (מזג אוויר, מלחמה כאן או במקום אחר), עליות מחירי חומרי הגלם (כאן מספוא) ומה שנקרא כללי שוק (ביקוש גבוה, היצע לא מספיק). אף אחת מהסיבות לא שכנעה אותי ובטח שלא מול עליית מחירים של 50% או יותר. 

בדקתי את מחיר בשר הבקר בעולם ואת מחירי עגלים חיים: עלייה בשנתיים האחרונות עם התייצבות או אפילו ירידה לאחרונה. המספוא, ובפרט התירס המוזכר באחת הכתבות, נמצא למעשה בירידה. לבסוף, יש את הסיפור של האנטריקוט, שצוטט על ידי מספר מקורות לא רשמיים: בעקבות המלחמה, חלה ירידה משמעותית בביקוש לנתח הפרימיום הזה, בין הרווחיים ביותר ליבואנים ויצרנים: מסעדות נסגרו, חתונות בוטלו, לא היה מצב רוח לחגוג. היעדר הביקוש  ומלאי העצום של אנטרקוטים שלא נמכר היו צריכים בעיקרון  לגרום לשחקנים בשוק למכור את הבשר בזול. זה לא מה שקרה: הוחלט להעלות את המחירים של כל שאר נתחי הבקר כדי לפצות על ההפסדים. זה מדהים אבל מדויק. 

מה שעולה מהסאגה הזו הוא היעדר השקיפות: יבואנים כמו ממשלה ממקסמים את האינטרס שלהם, וצרכנים חייבים תמיד לשלם. תיוג ברור אמור להיות  המינימום ההכרחי, כמו גם מידע איכותי וזמין יותר. נקווה שזה יגיע.